(1) המנוע ההידראולי חייב לפעול בשני הכיוונים, ולכן המבנה הפנימי שלו חייב להיות סימטרי. משאבה הידראולית, לעומת זאת, מסתובבת בדרך כלל בכיוון אחד. כדי לשפר את היעילות, רוב המשאבות אינן סימטריות. לדוגמה, במשאבות גלגלי שיניים משתמשים לעיתים קרובות במבנה א־סימטרי של חריץ לפריקת לחץ, ואילו במנועי גלגלי שיניים נדרש מבנה סימטרי; חריצי הכנפיים במשאבת כנפיים נוטים לעיתים ביחס לרוטור, ואילו במנוע כנפיים יש לסדר אותם באופן רדיאלי, אחרת הלהבים יישברו בעת סיבוב הפוך; לוחית השסתומים במשאבת בוכנות צירית היא לעיתים קרובות בעלת מבנה א־סימטרי, להפחתת הקוויטציה והרעש, ואילו במנוע בוכנות צירית נדרש מבנה סימטרי.
(2) בעת קביעת מבנה המיסב ושיטת הסיכה שלו, יש לוודא שהמנוע ההידראולי יכול לפעול כראוי בטווח רחב של מהירויות. במהירות נמוכה מאוד, אם משתמשים במיסב הידרודינמי, קשה ליצור שכבת סיכה; במצב כזה יש להשתמש במיסב מתגלגל או במיסב הידרוסטטי. משאבה הידראולית פועלת בדרך כלל בטווח מהירויות גבוה, והמהירות שלה כמעט אינה משתנה, ולכן אין לה דרישה מחמירה כזו.
(3) כדי להגדיל את מומנט ההתנעה של המנוע ההידראולי, נדרשים תנודות מומנט קטנות וחיכוך פנימי נמוך במבנה. לכן, מספר השיניים במנוע גלגלי שיניים אינו יכול להיות קטן כמו במשאבת גלגלי שיניים; גם כוח ההידוק המוקדם בעת פיצוי על המרווח הצירי קטן בהרבה מזה שבמשאבה, כדי להפחית את התנגדות החיכוך ולהגדיל את מומנט ההתנעה.
(4) מהמנוע ההידראולי לא נדרשת יכולת יניקה עצמית, אך המשאבה חייבת להבטיח תפקוד בסיסי זה. לכן, לא ניתן להשתמש כמנוע במשאבה הידראולית בעלת בוכנה צירית במגע נקודתי (ללא קפיץ בתחתית הבוכנה).
(5) במשאבת כנפיים, כשהרוטור מסתובב, הכוח הצנטריפוגלי של הלהבים מצמיד אותם לסטטור, אוטם את השמן ויוצר חלל עבודה. אם משתמשים בה כמנוע הידראולי, בעת ההתנעה אין כוח שיצמיד את הלהבים לסטטור, חלל העבודה אינו יכול להיסגר, ולכן המנוע אינו יכול להתחיל לפעול. לכן, מנוע כנפיים חייב לכלול מנגנון להצמדת הלהבים, כגון קפיץ עלים בצורת סנונית או קפיץ סלילי — מנגנון שאינו נחוץ במשאבת כנפיים.
