יאכטות מפרש הן כלי שיט המונעים באמצעות מפרשים. בחלק מכלי השיט המודרניים המונעים במפרשים מותקנת גם מערכת הנעה מכנית עזר, לשיפור יכולת התמרון והבטיחות.
שיט מפרשים הוא אמצעי עתיק לתחבורה ימית, שמקורו בהולנד במאות ה־16 וה־17, כפעילות פנאי. במאה ה־19 הוקמו מועדוני שיט מפרשים בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות נוספות. לצד הפלגות עצמאיות, נערכו בהם גם תחרויות שונות. בשנת 1851 נערך בין בריטניה לארצות הברית מרוץ המפרשיות הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, והמפרשית האמריקאית "America" זכתה בגביע האליפות. בשנת 1857, בעקבות זאת, נוסדה תחרות השיט הבינלאומית "America's Cup", שהפכה לתחרות השיט היוקרתית ביותר בעולם. נווטים וחובבי שיט מפרשים ברחבי העולם גאים להשתתף בתחרויות שיט.
שיט מפרשים וספורט ימי הם פעילויות פנאי במים, המשלבות בידור, צפייה, מסעות, תחרות, טכנולוגיה ומיומנות.
שיט מפרשים מודרני הפך לאחת מפעילויות הפנאי הנפוצות והאהובות ביותר במדינות ובאזורים חופיים ברחבי העולם, והוא ערוץ חשוב לחילופי תרבות בין אנשים מכל העולם.
ישנן ארבע קטגוריות של סירות מפרש: סירות שדרית, סירות לוח ייצוב, סירות מרובות גופים וגלשני רוח. סירות שדרית נחלקות לסירות בעלות שדרית יחידה ולסירות בעלות כמה שדריות. ככלל, לסירות שדרית הדחק גדול, מבנה מורכב ומחיר גבוה. הן דורשות תמרון של כמה אנשי צוות ומתאימות לתחרויות שיט למרחקים ארוכים ולמסעות חקר בים הפתוח. אורכן של יאכטות מפרש בעלות שדרית הוא לרוב יותר מ־10m, והן כוללות תאים ומתקנים נוספים הדומים לאלה שביאכטות, ולכן מתאימות להפלגות ארוכות ולנופש. מאפיין של סירות בעלות לוח ייצוב הוא שניתן לכוונן את חלק הייצוב שמתחת למים. יכולת התמרון שלהן מורכבת יותר. הן נשלטות בעיקר באמצעות אחיזת חבל המפרש לשליטה בכיוונו, והיגוי ההגה כדי להתאים את המהירות. אנשי הצוות יושבים לעיתים קרובות מחוץ לסירה ונוטים לאחור כדי לסייע בשמירה על האיזון והמהירות שלה.
