ההבדל האינטואיטיבי ביותר הוא בתפקיד השונה: משאבה הידראולית היא התקן הממיר את האנרגיה המכנית שמספק מקור הכוח העיקרי לאנרגיית לחץ הידראולית, והיא רכיב הכוח במערכת ההידראולית; מנוע הידראולי ממיר את האנרגיה ההידראולית שמספקת המשאבה ההידראולית לאנרגיה מכנית של תנועה סיבובית, המניעה את העומס לפעולה, ולכן הוא הרכיב המבצע במערכת ההידראולית.
עם זאת, עקרונות הפעולה שלהם זהים: שניהם פועלים באמצעות שינוי בנפח העבודה האטום. עקרונית, הפעולה אמורה להיות הפיכה, כלומר, אפשר להשתמש בכל משאבה הידראולית כמנוע הידראולי, ובכל מנוע הידראולי כמשאבה הידראולית.
אך זו הבנה שטחית בלבד. למעשה, רק במספר מצומצם של משאבות הידראוליות אפשר להשתמש כמנועים הידראוליים, ורק במספר מצומצם של מנועים הידראוליים אפשר להשתמש כמשאבות הידראוליות. מדוע? משום שדרישות העבודה של השניים שונות, ולכן גם המבנה שלהם חייב להיות שונה. שימוש הפוך, גם אם הוא אפשרי מבחינה טכנית, כרוך במחיר נוסף.
ההבדלים בדרישות העבודה של משאבות הידראוליות ומנועים הידראוליים
(1) מרבית המשתמשים רואים במשאבות הידראוליות רכיבים שמספקים ספיקה בלחץ מסוים, ולכן מייחסים חשיבות רבה יותר לנצילות הנפחית שלהן; לעומת זאת, מרבית המשתמשים רואים במנועים הידראוליים רכיבים שמפיקים מומנט בלחץ מסוים, ולכן מייחסים חשיבות רבה יותר לנצילות המכנית שלהם.
(2) המשאבה פועלת לעיתים קרובות במהירות גבוהה ויציבה, בעוד שלמנוע טווח מהירויות רחב והוא פועל במשך זמן רב במהירויות נמוכות.
(3) בדרך כלל מצפים מהמשאבה לספק לחץ גבוה במהירות הנקובה; מנוע, לעומת זאת, מגיע בדרך כלל ללחץ המרבי במהירות אפסית או נמוכה מאוד.
(4) ביישומים מסוימים, למשאבה יש בדרך כלל כיוון סיבוב אחד בלבד. למעט משאבה במערכת תמסורת הידרוסטטית, כיוון הספיקה והלחץ שלה נשאר קבוע; לעומת זאת, ברוב המנועים נדרש לשנות את כיוון הסיבוב, ובמנועים רבים נדרש גם לפעול כמשאבה בעת הצורך, כדי לבלום את העומס.
(5) ברוב המערכות המשאבה פועלת ברציפות, וטמפרטורת הנוזל משתנה באיטיות; מנוע שאינו בשימוש במשך זמן רב, לעומת זאת, עשוי לחוות שינויי טמפרטורה פתאומיים עם תחילת פעולתו.
(6) לרוב המשאבות יש בסיס להתקנה, וציר ההנעה אינו נושא עומס צדי; לעומת זאת, ציר ההנעה של מנועים רבים נדרש לשאת את העומס הרדיאלי המופעל מגלגלת, מגלגל שיניים, מגלגל תמסורת או מגלגל אחר שמותקן ישירות.
