קיאקים נחלקים לשני סוגים: קיאק וסירת חתירה.
מאז שבני האדם למדו להשתמש באש ובגרזני אבן, הופיעו הקיאקים, שיוצרו בתחילה מעור או מגזעי עצים חלולים.
על פי רישומים היסטוריים, מקורם של הקיאקים בסירות עשויות עור של בעלי חיים, שייצרו האינואיטים בגרינלנד מעור לווייתן ומעורות עמידים במים, שנמתחו על שלד עצמות. הן שימשו בעיקר לציד ולדיג. סירות החתירה מקורן בקנדה, ולכן הן נקראות גם סירות חתירה קנדיות.
למעשה, שני סוגי הסירות התפתחו מקאנו. לכן, במדינות ובאזורים מסוימים בדרום־מזרח אסיה, כגון יפן, דרום קוריאה, צפון קוריאה, הונג קונג ומקאו שבסין, מכנים קיאקים בשם קאנו.
קיאקים מודרניים עשויים בעיקר מפוליאתילן או מפיברגלס, ומשמשים לתיירות ולהרפתקאות. ניתן לחלק אותם לקיאקי תא המשמשים במים שקטים (הנחלקים גם לקיאקי ים ולקיאקי טיולים), לקיאקי פלטפורמה (המכונים גם סירות פלטפורמה או קיאקים הודיים) ולקיאקי מים לבנים קטנים מסוג Drop A, המשמשים במים סוערים (המכונים גם Fancy Xiang ועוד).
Sit on Top Kaya הוא דגם חדש שהשיקה חברת Rotomod הצרפתית בשנת 1993. המאפיין הבולט ביותר שלו הוא הבטיחות. הוא מצויד בניקוז אוטומטי, המאפשר למים שנכנסים לתא הטייס להתנקז במהירות, וכך שומר על יציבות גוף הסירה ומבטיח את בטיחות הצוות.
בשימוש בקיאקים מסורתיים, כמו קיאקי ים, צריך לרוקן מהם מים ללא הרף, ולעיתים אף להפוך את הסירה — דבר שקשה יותר למי שלא עבר הכשרה מיוחדת. בסירות פלטפורמה אין צורך לרוקן מים מתא הטייס. גם אם הסירה מתהפכת בים סוער ובגלים גבוהים, נער או מתחיל יכולים לטפס בחזרה לסירה בתוך 3-5 שניות, וכך לצמצם את הסיכון למינימום. הדבר תרם רבות לפופולריות של הקיאקים בקרב האירופים.
מבחינת החומרים, קיאקים נחלקים לקיאקים קשיחים, קיאקים מתקפלים, סירות מתנפחות ועוד, ולכל סוג יתרונות וחסרונות משלו. קיאקים קשיחים חזקים, עמידים בפני שחיקה, בעלי עמידות גבוהה בפני פגיעות ומהירים; עם זאת, הם אינם נוחים במיוחד להובלה, ולצורך נסיעה צריך לקשור אותם לגג המכונית.
אפשר לשאת קיאקים מתקפלים בקלות ברכב, אך קשה יותר לשלוט בהם במים מורכבים, וסירה גבוהה יותר מושפעת בקלות מהרוח וסוטה מכיוון ההתקדמות. המאפיין העיקרי של קיאקים מתנפחים הוא שהם קלים וניידים, אך זמן השימוש שלהם קצר, מהירותם נמוכה, השימוש בהם דורש מאמץ ועמידותם בפני פגיעות נמוכה, ולכן הם מסוכנים יחסית.
חתירה בקאנו היא פעילות ספורטיבית בחיק הטבע הבוחנת מהירות וסיבולת. השתתפות קבועה באימוני חתירה בקיאק יכולה לסייע בוויסות פעילות מערכת הלב וכלי הדם, להגדיל את קיבולת הריאות ולחזק את שרירי הגוף ואת הסיבולת. לכן, פעילות זו היא דרך מצוינת לשמור על הכושר. נוסף על כך, מכיוון שמדובר בספורט מים, ריכוז היונים השליליים באוויר מעל פני המים גבוה פי 2-3 מזה שבפעילות ספורטיבית בתוך מבנה, ולכן יש לכך גם תועלת רבה למערכת הנשימה.
היתרון הגדול ביותר של חתירה בקיאק הוא האפשרות לראות נופים שלא ראיתם קודם. קיאק מאפשר להגיע לכל מקום שתרצו ולגלות נופים יוצאי דופן שלא ניתן לראות בדרך כלל מהיבשה, כמו איים, מערות, עופות מים, דגים מעופפים וצמחים מיוחדים. במרחבי המים הפתוחים אפשר לחוש את גודלו של העולם: אין פקקי תנועה, אין רעש, אין המוני אנשים ואין אוויר מזוהם או לחץ — הכול רענן וטבעי.
חתירה בקיאק היא בדרך כלל פעילות של אדם אחד וסירה אחת, והחותרים שולטים בעצמם בכיוון ובמהירות, דבר המסייע לחזק את הביטחון העצמי ואת העצמאות. באימונים ובתחרויות, לעיתים קרובות חותרים בקבוצות. במקרים אלה צריך לא רק לשאוף להגיע ראשונים, אלא גם לדאוג זה לזה ולעבוד בתיאום הדוק עם חברי הקבוצה, וכך לפתח את רוח הצוות שלהם.
עם התפתחות החברה ועליית רמת החיים, החזרה לטבע והצבת אתגרים לגבולות היכולת הפכו לאופנה בקרב אנשים מודרניים. חתירה בקיאק, שהיא פעילות ידידותית לסביבה, בריאה ואופנתית, אהובה על רבים ברחבי העולם, ובמיוחד על צעירים חובבי אופנה וספורט בחיק הטבע. בעקבות זאת צמחו ענפי ספורט שונים, כגון חתירה במסלול מכשולים במים לבנים, מרתון במים לבנים, רפטינג בקיאק ופעילויות נוספות הקשורות לחתירה בקיאק.
