בניגוד לגלשן העמידה ולגלשן רוח, בקאנו חותרים בשיטת „ידית אחת ומשוט כפול”. בכל פעם שמכניסים את המשוט למים, תנועת הסירה מושפעת ישירות, ולכן קל מאוד להתחיל.
כדי להתקדם קדימה, הכניסו את להב המשוט למים בזווית של 90 מעלות בכל פעם, לסירוגין מצד לצד, והקאנו ימשיך לנוע בקו ישר. כדי לפנות שמאלה, למשל, חתרו רק בצד ימין והקאנו יפנה שמאלה, ולהפך.
כדי שהקאנו ינוע מהר יותר, זכרו לקרב את להב המשוט לגוף הסירה ככל האפשר כשמכניסים אותו למים, וכך הסירה תקבל יותר כוח תאוצה. כדי לפנות מהר יותר, הרחיקו מעט את להב המשוט מגוף הסירה כשמכניסים אותו למים. כך הסירה תפנה בחדות רבה יותר מאשר בחתירה כשהמשוט צמוד לגוף הסירה.
לפני העלייה לסירה, בדקו שהמים מגיעים מתחת לגובה הברכיים. אחזו בשתי הידיים בשני צדי גוף הסירה, הניחו את המשוטים לרוחב לפני המושב, ואז הכניסו לאט את הירכיים אל המושב.
לאחר שהתיישבתם, הניחו את המשוטים על הירכיים, כופפו מעט את הרגליים קדימה והתיישבו זקוף. התנועה הזאת דורשת כוח רב מהמותניים, אך מקלה על שמירת שיווי המשקל בזמן החתירה. אם שרירי המותניים מתעייפים מדי, אפשר לשבת לרגע בברכיים משוכלות ולנוח. למעשה, עצם שמירת שיווי המשקל מפעילה בלי שנשים לב שרירים רבים שאיננו משתמשים בהם בדרך כלל, וצריכת האנרגיה תהיה גבוהה מכפי שנדמה.
אם הקאנו מתהפך ואתם נופלים למים, שחו בחזרה אל הסירה ועלו עליה שוב בהקדם. לאחר מכן השתמשו בכף היד כדי לחתור אל המקום שבו צפו המשוטים ואספו אותם — אל תמהרו להגיע אליהם. אם הגלים סחפו את הסירה, אין טעם להחזיק במשוטים בלב ים. בטוח יותר לחזור ולעלות לקאנו כדי להתארגן מחדש, או לחתור ישירות אל החוף בעזרת כף היד. אל תזלזלו בהרגל הקטן הזה.
