Monohull ו-Multihull

Monohull ו-Multihull

רוב המפרשיות הנראות בתחרויות שייט בינלאומיות גדולות הן בעלות מבנה יחיד, אך מדי פעם רואים קטמרנים ואפילו טרימרנים. תקן זה לסיווג סירות מפרש על סמך מבנה גוף הספינה הוא גם תקן הסיווג המיינסטרים הנוכחי עבור סירות מפרש.
באופן כללי, סירות מפרש חד-גונית צריכות להיות מצוידות בקל מתלה תחתון כבד יותר, או להתקין לוח מייצב בתחתית הספינה. המטרה של זה היא לנטרל את הרוח במהלך הניווט ולמנוע את התהפכות גוף הספינה.
קטמרן הוא סירת מפרש שמחברת בין שני גופות אופקית. בהשוואה למפרשיות חד-גוניות מאותו טונה, לקטמרנים יש רוחב כללי גדול יותר, כך שלספינה יש שטח סיפון גדול יותר. אנשים במקור יצרו סוג זה של ספינה לא רק מתוך שיקול של מרווח, אלא בעיקר בגלל שהוא יכול לשפר את היציבות ואת היכולת להתנגד לרוח וגלים. מכיוון שרוחב קטמרן גדול בהרבה מזה של חד-גבול, גם היציבות שלו טובה משמעותית מזו של חד-גבול, ויכולה לעמוד ברוחות וגלים גדולים יותר. היתרון המשמעותי יותר של קטמרן הוא שהוא מושווה עם מונוהול באותם תנאים. , יתרון המהירות שלו ברור יותר. על פי עיקרון דינמיקת הנוזלים, הקטמרן מפצל את הגוף הבודד המקורי לשניים, מה שיכול להפוך את החתך של כל גוף לדק יותר יחסית, ובכך להפחית ביעילות את ההתנגדות של זרימת המים לגוף. בנוסף, הקיל של קטמרן אינו מצריך משקל נגד, וכל גוף הקטמרן קל יותר מאשר מונוהול שצריך להיות מצויד בצלחת מייצבת או נטל לקיל כדי לתמוך ביציבות. יתרה מכך, ברור גם שככל שרוחב הקטמרן מוגדל, שטח הסיפון הוגדל, כך שניתן להרחיב גם את שטח המפרש בקטמרן בדרגות שונות. מפרשים הם המקור העיקרי לכוח השיט, שהוא גם אחד הגורמים המרכזיים ליתרון המהירות של הקטמרנים.
העיצוב של הטרימרן משלב את המאפיינים של מונוהול וקטמרן. הוא משתמש בגוף כגוף הראשי, וגוף קטן יותר מחובר לשני צידי הגוף הראשי. מבנה זה יכול להפוך את ספינת המפרש לשטח סיפון גדול יותר. בשל הרחבה לרוחב של גוף הספינה, בהשוואה למונוהול הצר, היציבות של הטרימרן בהחלט טובה מזו של המונו-הול והקטמרן. אולם, דווקא בגלל שהרוחבו גדל משמעותית, מה שהגדיל את המרחק בין אזורי העבודה של הסיפון, ולכן הקושי לתמרן טרימרן גדול מזה של מונו-הול או קטמרן.
עם זאת, בין אם מדובר במירוץ יאכטות Fastnet, המפורסם באתגר הסביבה הטבעית הקשה, ב-Sail Di Global Challenge, העוסק בספורט ללא הגבלה, או בגביע אמריקה שמפוצץ את ההתלהבות הבלתי מוגבלת של אוהדי השיט ברחבי העולם כל ארבע שנים, בנוסף לרגטת השייט האולימפית, המלאה בספורטיביות, נראה שהגיבור תמיד הוא מונו-הול.
מדוע לאחר הופעת קטמרנים ואפילו רב-גפות, מונו-הולים, שאינם הטובים ביותר מבחינת יציבות ומהירות, עדיין יכולים לשחק את התפקיד המוביל במירוץ השייט? הסיבות לכך אינן אלא מפרשיות חד-גוניות, במיוחד מפרשיות חד-גוניות כבדות, כאשר יעמדו בפני תנאי ים שונים, הן יהיו חסרות יציבות. בשלב זה יש צורך בשיתוף הפעולה השקט של הצי כולו. במובן מסוים, סירות מפרש חד-גוניות מקיפות יותר ממפרשיות רב-גוניות מבחינת כישורי תמרון ורוח שיתוף הפעולה של כל הצי, ולצופים שמעריכים את ריגטת השייט, הם יכולים ללמוד גם מהתחרות של סירות מפרש חד-גוניות. קבל השפעה חזותית חזקה יותר.
כמובן, לא כל ריגטות השייט מוגבלות לתחום של סירות מפרש חד-גוניות, ולא כל השייטים אוהבים במיוחד מפרשיות חד-גוניות. המרדף אחר חידושים ורוח הרפתקנית היא משאלת לבם של לוחמים אלה, כך שהיכולת להסתמך על כוחם שלהם לתמרן סירת מפרש מורכבת יחסית כדי לאתגר את הגבולות עשויה להיות משמעות גדולה יותר של הישג עבורם.
כמובן שכיום השייט אינו פעיל רק בתחום תחרויות הספורט. שחקנים נוספים שרודפים אחרי הרפתקאות ימיות כבר מזמן לא מרוצים רק מלמלא את התפקיד של חובבי שיט. הם גם הרימו מפרש באופן אישי, עם כישורי חובבים והתלהבות מקצועית. יוצקים לשייט ותיהנו מהשלווה והנוחות של השייט. זו הסיבה לעליית שיט הפנאי.

הפוסטים האחרונים

he_ILHebrew